בבוקר ביקשתי מהגננת של יהלי שלא יעירו אותו לשם שינוי כדי שהילד יגיע לארוחת החג שמח וטוב לב. שלא יהיו בושות. גם ככה החברים שלנו נוהגים להגיד על הגר שהיא תינוקת עמידה.
אצתי רצתי ללמוד ומשם שבתי לסיים את הכנת האורז שלא רצה להתבשל (שעתיים וחצי לקח לי לשכנע אותו) אבל קצר בסוף שבחים רבים.
באוטו כשכולנו היינו רחוצים ורצוצים מההכנות לצאת, יהלי הבטיח שלשנה החדשה (אמא: "יהלי, מה עושים בראש השנה?" יהלי: "מקבלים מתנות" אמא: "ומה עוד?" יהלי: "אוכלים תפוח בדבש אבל אני לא אוכל, רק את הדבש כי תפוח אני לא אוהב") הוא לא רק יקבל מתנות אלא גם לשם שינוי יקשיב קצת להורים הנודניקים שלו וישתדל לא להרביץ חזק מדי להגר.
בביתם הגדול של חברינו החדשים התקבצו אי אלו אנשי ונשות מחשבים וגם סתם פוסט דוקטורנטים בתחומים אחרים. ואנחנו. אנשי ההייטק ומגרדי התואר השני שבדרך. האוכל היה טעים, החברה נעימה, התינוקות היו רבים (אנחנו היחידים עם שני ילדים, ואני ממזמן לא הרגשתי כל כך מרובה), ויהלי היה מתוק מתמיד, ודאג שמע כל העוללים יזללו לו את הרכבות כי הוא כבר יודע שזה חלקים קטנים שאסור לתינוקות. היה קשה לשכנע אותו שיש להם הורים והם ישמרו. אולי רק הגלידה שכנעה.
אני שמחתי להעביר את נס מוצץ הקסמים לכמה אמהות עם זאטוטים במנשא וזרת של אמא בפה. עשיתי את שלי לשנה החדשה. להם כבר בטוח תהיה שנה טובה יותר.
אצתי רצתי ללמוד ומשם שבתי לסיים את הכנת האורז שלא רצה להתבשל (שעתיים וחצי לקח לי לשכנע אותו) אבל קצר בסוף שבחים רבים.
באוטו כשכולנו היינו רחוצים ורצוצים מההכנות לצאת, יהלי הבטיח שלשנה החדשה (אמא: "יהלי, מה עושים בראש השנה?" יהלי: "מקבלים מתנות" אמא: "ומה עוד?" יהלי: "אוכלים תפוח בדבש אבל אני לא אוכל, רק את הדבש כי תפוח אני לא אוהב") הוא לא רק יקבל מתנות אלא גם לשם שינוי יקשיב קצת להורים הנודניקים שלו וישתדל לא להרביץ חזק מדי להגר.
בביתם הגדול של חברינו החדשים התקבצו אי אלו אנשי ונשות מחשבים וגם סתם פוסט דוקטורנטים בתחומים אחרים. ואנחנו. אנשי ההייטק ומגרדי התואר השני שבדרך. האוכל היה טעים, החברה נעימה, התינוקות היו רבים (אנחנו היחידים עם שני ילדים, ואני ממזמן לא הרגשתי כל כך מרובה), ויהלי היה מתוק מתמיד, ודאג שמע כל העוללים יזללו לו את הרכבות כי הוא כבר יודע שזה חלקים קטנים שאסור לתינוקות. היה קשה לשכנע אותו שיש להם הורים והם ישמרו. אולי רק הגלידה שכנעה.
אני שמחתי להעביר את נס מוצץ הקסמים לכמה אמהות עם זאטוטים במנשא וזרת של אמא בפה. עשיתי את שלי לשנה החדשה. להם כבר בטוח תהיה שנה טובה יותר.
הבוקר יהלי כבר הספיק לשכוח את תוכניותיו לשנה החדשה. עוד בוקר סהרורי עבר על כוחותינו, בו שני הורים תשושים מנסים לשכנע זאטוט בן 4 שכדאי להתלבש. אסף שנסע לנסיעת הבכורה שלו וישן הלילה באטלנטה, עבד מבית הקפה Darwin’s בעוד אני קוראת ואוכלת סנדביץ' מצויין. הקפה חזק וטוב, הריח נפלא, הלחם לחם (ולא בן דוד של ספוג) ואני משתעממת לי לאיטי מחומר הקריאה.
אחה"צ בצעדנו הביתה שוב התחיל הגשם לטפטף. יהלי חזר למצב רוח ראשנתי, מה שאפשר לנו להכין לביבות גבינה שאמנם מתאימות יותר לשבועות אבל גם האורז במקור שייך למסורת הפורימית, ולנו אנשי הגולה החוגגים את חגי ישראל כבר יסלחו שם למעלה. אני מקווה.
הגר גם היא היתה במצברוח ראשנתי והסכימה לכרסם כלי מטבח בעודי מטגנת.
הילדה שגילתה את מנעמי האוכל המוצק, אך עדיין לא זכתה לכסא משלה (אסף יאלץ שוב"לקפוץ " לאיקאה) אכלה ארוחת ערב בכסא האמבטיה ועכשיו כל השטיח רטוב. יד אחת לפירות שלה, שניה חותכת את העוף ליהלי, מביאה סירופ מייפל לאמריקאי הקטן שכבר לא יכול בלי כדי שיאכל קצת לביבות (העיקר שהמייפל אמיתי אמיתי כיאה למיקום), קצת מים להגר, מנגבת, מנקה, שוב פירות, שוב לחתוך, קצת פירה ודייסה. המטבח כמרקחה אבל הילדים שבעים (שני שלוקים מהציצי מוכיחים זאת אצל מי שעוד לא יודעת לדבר) ואני די מרוצה שבינתיים הערב עובר בשלום. עכשיו שהגר סוף סוף יושבת אפשר גם לדחוף שניים במחיר של אחד לאמבטיה, ספור וללכת לישון.
יהלי במיטה ישן סוף סוף. הגר נרדמה עוד באמצע הסיפורים. המישלוחה שהגיע מהארץ בשבוע שעבר הביא סוף סוף את המיטה שלה, רק חבל שהברגים נשארו אי שם, מי יודע היכן ארזנו אותם. אז הלילה אני והיא חזרנו לשק השינה שבסלון. אבא לא פה לשמור עליה בצד השני.
עד שיגיעו הברגים אני אלך להרדם לי על הספרים כהרגלי.
לילה טוב, שנה טובה ובתאבון
עוד משהו –
לביבות גבינה מ-ע-ו-ל-ו-ת (הילי, לצערי לא חשבתי לצלם לך את השלבים... בפעם הבאה):
500ג"ר גבינה לבנה
7 כפות קמח תופח
6 כפות סוכר
2 ביצים
1 שקית סוכר וניל
שמן לטיגון (לא שמן זית)
אופן ההכנה:
מערבבים את כל החומרים פרט לשמן.
מחממים שמן במחבת ובעזרת כף שמים לביבות ומטגנים.
אחה"צ בצעדנו הביתה שוב התחיל הגשם לטפטף. יהלי חזר למצב רוח ראשנתי, מה שאפשר לנו להכין לביבות גבינה שאמנם מתאימות יותר לשבועות אבל גם האורז במקור שייך למסורת הפורימית, ולנו אנשי הגולה החוגגים את חגי ישראל כבר יסלחו שם למעלה. אני מקווה.
הגר גם היא היתה במצברוח ראשנתי והסכימה לכרסם כלי מטבח בעודי מטגנת.
הילדה שגילתה את מנעמי האוכל המוצק, אך עדיין לא זכתה לכסא משלה (אסף יאלץ שוב"לקפוץ " לאיקאה) אכלה ארוחת ערב בכסא האמבטיה ועכשיו כל השטיח רטוב. יד אחת לפירות שלה, שניה חותכת את העוף ליהלי, מביאה סירופ מייפל לאמריקאי הקטן שכבר לא יכול בלי כדי שיאכל קצת לביבות (העיקר שהמייפל אמיתי אמיתי כיאה למיקום), קצת מים להגר, מנגבת, מנקה, שוב פירות, שוב לחתוך, קצת פירה ודייסה. המטבח כמרקחה אבל הילדים שבעים (שני שלוקים מהציצי מוכיחים זאת אצל מי שעוד לא יודעת לדבר) ואני די מרוצה שבינתיים הערב עובר בשלום. עכשיו שהגר סוף סוף יושבת אפשר גם לדחוף שניים במחיר של אחד לאמבטיה, ספור וללכת לישון.
יהלי במיטה ישן סוף סוף. הגר נרדמה עוד באמצע הסיפורים. המישלוחה שהגיע מהארץ בשבוע שעבר הביא סוף סוף את המיטה שלה, רק חבל שהברגים נשארו אי שם, מי יודע היכן ארזנו אותם. אז הלילה אני והיא חזרנו לשק השינה שבסלון. אבא לא פה לשמור עליה בצד השני.
עד שיגיעו הברגים אני אלך להרדם לי על הספרים כהרגלי.
לילה טוב, שנה טובה ובתאבון
עוד משהו –
לביבות גבינה מ-ע-ו-ל-ו-ת (הילי, לצערי לא חשבתי לצלם לך את השלבים... בפעם הבאה):
500ג"ר גבינה לבנה
7 כפות קמח תופח
6 כפות סוכר
2 ביצים
1 שקית סוכר וניל
שמן לטיגון (לא שמן זית)
אופן ההכנה:
מערבבים את כל החומרים פרט לשמן.
מחממים שמן במחבת ובעזרת כף שמים לביבות ומטגנים.
2/10/2008 - המוצץ... |
| נשלח על ידי Anonymous |
| מה עם המוצץ?! למה הוא כזה פטנטי? |
2/10/2008 - שנה טובה! |
| נשלח על ידי נעמה, ברק והגות |
| שנה טובה מארץ הקנגורו והקואלה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה