כמובטח, השבוע פחות או יותר חנכנו כולנו את מוסדות החינוך האמריקאיים כל אחד על פי הז'אנר החביב עליו.
הגר אומצה ע"י בברלי, ג'מייקנית נמרצת שלמרות הבטחותיה רוחצת קצת כלים ומסדרת את הבית לעת הרדמות העוללה. למרות ניסיונותי הרבים עדיין לא הגעתי להכרה האם היא רק מנסה להרשים אותי או שהיא באמת אחלה. מצד שני האקסית המתולוגית שלנו היא בעלת נעליים גדולות במיוחד ואין לנו ציפיות שבברלי תצליח להכנס לנעליה. אני אסתפק בצ'וצ'ה מרוצ'וצ'ה ובנזקים פסיכולוגיים ברי תיקון.
לטובת הסבים והסבתות אעדכן שהעוללה על סף התיישבות וכן שנרשמה מגמת התקדמות באגף הזחילה (תרתי משמע). עדיין אין יעילות רבה אבל הגברת כבר נעה במרחב. וכרגיל היא סוחטת מחמאות גם באמריקה.
יהלי לעומת זאת הגיע לגן "שבו מדברים אנגלית" ומיד השתלט על אגף המכוניות. הגננים שלו הספיקו להפנים כבר אחרי יומיים שהילד מאוהב בכלי רכב, ובגן הזה המתגלגלים על ארבע לא חסרים.
הגן של יהלי שייך לז'אנר גני מעורבות הורים. להבדיל מהגרסה הישראלית שבעיקר מאפשרת להורים לבלבל את המוח לגננת כאן אנחנו נדרשים ממש לבוא ולעבוד בגן. המשמרת שלי מתרחשת בימי שישי לעת בוקר וכוללת משחק פעיל והגשת הsnack היומי.
יהלי באופן מפתיע ויתר על הנוכחות ההורית שלי מהר מאוד. אני תוהה אם שנה בגן נטול מכוניות יצרה חסכים שמאפשרים לו להיות מסונוור מהעושר המקיף אותו ואי לכך ובהתאם לזאת לשכוח את מי שהביאה אותו אל העולם הזה וגם לגן. מה טוב. הילד נראה מאושר למדי. גם השנה יש לו גנן ואנחנו מרוצים מאוד. כשמו כן הוא, "הרווארד יארד" – הגן קשור להרווארד ולמעט אנחנו ואולי עוד ילד או שניים רוב הילדים בגן שהם חנונים אמריקאיים מתוקים וחכמים להפליא, זוכים לאחוז בהורה אחד או שניים העוסקים בהוראה במוסד המכובד או לפחות בקידום הפוסט דוקטורט שלהם במסגרת חביבה זו.
בשבת בילינו אחר צהריים גשום מאוד במסיבת יום ההולדת של ילדה בת 4 העונה לשם צ'רלי. בביתה הממוקם אי שם בפרברי בוסטר מצאנו את עצמנו מוקפים בכל אותם אקדמיים וחבריהם, עומדים ושואלים – למה? המסיבה עצמה כללה בעיקר משחק חופשי והתרוצצות כלל ביתית. יהלי התמקד במיקי מאוס והגר התמקדה בלזלול קלפים. אח"כ נפתחה מסיבת ריקודים סוערת שהסתיימה בcup cakes שלא צלחו את מבחן יהלי ומכאן שרמתם לא היתה גבוהה במיוחד. כיאה לאמריקה, היינו צריכים לאשר השתתפות, אבל באופן לא צפוי התקרובת לא כללה נקניקיות והיתה טעימה. הסלט היה רב מרכיבים, נטול חסה, טרי, מתובלן ולו הייתי יותר אמיצה הייתי נגשת למארחת לבקש את המתכון.
המפגש החוזר ונישנה עם ההורים בארוע שכלל הכרות בין כל הצדדים, והתשובה הקבועה שלהם ש"השנה אני מלמד/ת ..." עוררו מיד את רגשות הנחיתות שלי. מצד שני רוב הנוכחים נראו מבוגרים מאיתנו. שינוי מרענן ביחס לבנות העשרה המקיפות אותי ברגיל.
יום שבת בבוקר החל בכלל בביקור בגן חיות אי שם במערב שמעבר לבוסטר. יהלי היה מרוצה לעבור סוף סוף בנתיב המהיר של כבישי האגרה. המדווח הקטן מאחור שולט כבר בכל רזי התנועה ואני חותמת על מעבר מצלח של מבחן התאוריה הקרוב.
ההחלטה לבקר בגן החיות לא היתה יוזמה שלנו אלא היוותה חלק מארוע חברה בעבודה של אסף. כיאה למסורת הישראלית ציפיתי להגיע ולמצוא עשרות דיילות חן לבושות בגווני התדמית ומחלקות לנו שי צנוע תחת עשרות דגלים, בלונים ושימשיות (או במקרה שלנו מטריות) לעת מצוא.
לא דובים ולא יער ולא קרנף. גן החיות אמנם הכיל בעיקר עובדי ביגבנד אבל רק מהסיבה שהם היחידים שהעזו לצאת מהבית במזג האויר הגשום שאפף אותנו. שכחתי לציין שאת הכרטיסים מימנו אנחנו ולמזלנו זכינו לפחות לקבל במחיר המופקע ארוחת צהריים כמיטב המסורת האמריקאית, שי לילדים שכלל כרטיס מתנה לTarget בסך 10$ פר ילד (כי יש שם ה-כ-ל) והגרלה. מורגלים בחוסר הכשרון לזכות הופתענו לגלות שכמות המעטפות גדולה במיוחד. דבר ראשון זכינו בכרטיס American Express בסך $100. אח"כ הגרלנו כרטיסי גירוד בערך זהה.
אסף הביא את הכבודה הערב. ולאחר הרדמת הילדים התפנינו לנושא. כמה זכיות קטנות של $5-$10 לא הכינו אותנו לזכיה האמיתית של $1100! יחד התעשרנו ב$1160 מי אמר שביגבנד לא עזרו כספית עם ה Relocation?
הגר אומצה ע"י בברלי, ג'מייקנית נמרצת שלמרות הבטחותיה רוחצת קצת כלים ומסדרת את הבית לעת הרדמות העוללה. למרות ניסיונותי הרבים עדיין לא הגעתי להכרה האם היא רק מנסה להרשים אותי או שהיא באמת אחלה. מצד שני האקסית המתולוגית שלנו היא בעלת נעליים גדולות במיוחד ואין לנו ציפיות שבברלי תצליח להכנס לנעליה. אני אסתפק בצ'וצ'ה מרוצ'וצ'ה ובנזקים פסיכולוגיים ברי תיקון.
לטובת הסבים והסבתות אעדכן שהעוללה על סף התיישבות וכן שנרשמה מגמת התקדמות באגף הזחילה (תרתי משמע). עדיין אין יעילות רבה אבל הגברת כבר נעה במרחב. וכרגיל היא סוחטת מחמאות גם באמריקה.
יהלי לעומת זאת הגיע לגן "שבו מדברים אנגלית" ומיד השתלט על אגף המכוניות. הגננים שלו הספיקו להפנים כבר אחרי יומיים שהילד מאוהב בכלי רכב, ובגן הזה המתגלגלים על ארבע לא חסרים.
הגן של יהלי שייך לז'אנר גני מעורבות הורים. להבדיל מהגרסה הישראלית שבעיקר מאפשרת להורים לבלבל את המוח לגננת כאן אנחנו נדרשים ממש לבוא ולעבוד בגן. המשמרת שלי מתרחשת בימי שישי לעת בוקר וכוללת משחק פעיל והגשת הsnack היומי.
יהלי באופן מפתיע ויתר על הנוכחות ההורית שלי מהר מאוד. אני תוהה אם שנה בגן נטול מכוניות יצרה חסכים שמאפשרים לו להיות מסונוור מהעושר המקיף אותו ואי לכך ובהתאם לזאת לשכוח את מי שהביאה אותו אל העולם הזה וגם לגן. מה טוב. הילד נראה מאושר למדי. גם השנה יש לו גנן ואנחנו מרוצים מאוד. כשמו כן הוא, "הרווארד יארד" – הגן קשור להרווארד ולמעט אנחנו ואולי עוד ילד או שניים רוב הילדים בגן שהם חנונים אמריקאיים מתוקים וחכמים להפליא, זוכים לאחוז בהורה אחד או שניים העוסקים בהוראה במוסד המכובד או לפחות בקידום הפוסט דוקטורט שלהם במסגרת חביבה זו.
בשבת בילינו אחר צהריים גשום מאוד במסיבת יום ההולדת של ילדה בת 4 העונה לשם צ'רלי. בביתה הממוקם אי שם בפרברי בוסטר מצאנו את עצמנו מוקפים בכל אותם אקדמיים וחבריהם, עומדים ושואלים – למה? המסיבה עצמה כללה בעיקר משחק חופשי והתרוצצות כלל ביתית. יהלי התמקד במיקי מאוס והגר התמקדה בלזלול קלפים. אח"כ נפתחה מסיבת ריקודים סוערת שהסתיימה בcup cakes שלא צלחו את מבחן יהלי ומכאן שרמתם לא היתה גבוהה במיוחד. כיאה לאמריקה, היינו צריכים לאשר השתתפות, אבל באופן לא צפוי התקרובת לא כללה נקניקיות והיתה טעימה. הסלט היה רב מרכיבים, נטול חסה, טרי, מתובלן ולו הייתי יותר אמיצה הייתי נגשת למארחת לבקש את המתכון.
המפגש החוזר ונישנה עם ההורים בארוע שכלל הכרות בין כל הצדדים, והתשובה הקבועה שלהם ש"השנה אני מלמד/ת ..." עוררו מיד את רגשות הנחיתות שלי. מצד שני רוב הנוכחים נראו מבוגרים מאיתנו. שינוי מרענן ביחס לבנות העשרה המקיפות אותי ברגיל.
יום שבת בבוקר החל בכלל בביקור בגן חיות אי שם במערב שמעבר לבוסטר. יהלי היה מרוצה לעבור סוף סוף בנתיב המהיר של כבישי האגרה. המדווח הקטן מאחור שולט כבר בכל רזי התנועה ואני חותמת על מעבר מצלח של מבחן התאוריה הקרוב.
ההחלטה לבקר בגן החיות לא היתה יוזמה שלנו אלא היוותה חלק מארוע חברה בעבודה של אסף. כיאה למסורת הישראלית ציפיתי להגיע ולמצוא עשרות דיילות חן לבושות בגווני התדמית ומחלקות לנו שי צנוע תחת עשרות דגלים, בלונים ושימשיות (או במקרה שלנו מטריות) לעת מצוא.
לא דובים ולא יער ולא קרנף. גן החיות אמנם הכיל בעיקר עובדי ביגבנד אבל רק מהסיבה שהם היחידים שהעזו לצאת מהבית במזג האויר הגשום שאפף אותנו. שכחתי לציין שאת הכרטיסים מימנו אנחנו ולמזלנו זכינו לפחות לקבל במחיר המופקע ארוחת צהריים כמיטב המסורת האמריקאית, שי לילדים שכלל כרטיס מתנה לTarget בסך 10$ פר ילד (כי יש שם ה-כ-ל) והגרלה. מורגלים בחוסר הכשרון לזכות הופתענו לגלות שכמות המעטפות גדולה במיוחד. דבר ראשון זכינו בכרטיס American Express בסך $100. אח"כ הגרלנו כרטיסי גירוד בערך זהה.
אסף הביא את הכבודה הערב. ולאחר הרדמת הילדים התפנינו לנושא. כמה זכיות קטנות של $5-$10 לא הכינו אותנו לזכיה האמיתית של $1100! יחד התעשרנו ב$1160 מי אמר שביגבנד לא עזרו כספית עם ה Relocation?
השבוע היה גם בסימן תחילת הלימודים שלי. לא אוריינטציה או קורס מקדים. ה-דבר ה-אמיתי. אני מתקשה לצאת מגידרי. שוב ישבתי במעגל ונאלצתי להציג את עצמי בצורה הזויה כזו או אחרת. היו בנות מלאות excitement, היו תנועות, מחוות ורוטינות לזליות מחייבות כנראה.
לאור רשימות הקריאה אינסופיות מיד ויתרתי על הקורס הרביעי שלי שמלכתחילה היה בסימן שאלה. עכשיו אני רגועה יותר ופנויה יותר להרכיב את כל רהיטי איקאה שאסף הצליח להביא בנגלה מספר שתיים. מופתע מהריקנות הוא הצליח לקנות כמעט הכל. עדיין אנחנו נטולי ספה. למבקרים הפוטנציאליים אין מה לדאוג. השטיח רך, שק השינה זוגי, ומניסיון של כמעט שבוע השינה ערבה למדי. עם זאת התקוה לעדכון מלאי מהיר עדיין לא אבדה.
בינתיים החורף כבר כאן או בעגה המקומית תחילת הסתיו. הילדים מצוננים, העלים מאדימים ואנחנו מחכים לספרי המתכונים שיגיעו סוף סוף ואפשר יהיה להכין מרק.
לאור רשימות הקריאה אינסופיות מיד ויתרתי על הקורס הרביעי שלי שמלכתחילה היה בסימן שאלה. עכשיו אני רגועה יותר ופנויה יותר להרכיב את כל רהיטי איקאה שאסף הצליח להביא בנגלה מספר שתיים. מופתע מהריקנות הוא הצליח לקנות כמעט הכל. עדיין אנחנו נטולי ספה. למבקרים הפוטנציאליים אין מה לדאוג. השטיח רך, שק השינה זוגי, ומניסיון של כמעט שבוע השינה ערבה למדי. עם זאת התקוה לעדכון מלאי מהיר עדיין לא אבדה.
בינתיים החורף כבר כאן או בעגה המקומית תחילת הסתיו. הילדים מצוננים, העלים מאדימים ואנחנו מחכים לספרי המתכונים שיגיעו סוף סוף ואפשר יהיה להכין מרק.
ועד לפעם הבאה (שכנראה תהיה פוסט מצולם אם אסף לא ישלם את תוכניותיו המילוליות לפני)
הרבה נישוקים,
מתגעגעים אנחנו
עוד משהו:
יש לנו טלפון!!! או יותר נכון יש מספר. מכשיר עדיין אין אבל לפי הטכנולוג המשפחתי אם תתקשרו תגיעו לסקייפ שלנו. למעוניינים לשוחח עמי תצטרכו להתאפק עד לשעות בהן אסף בבית. במשך היום פה אני בטוחה שהמזכיר שלי ישמח לקבל הודעות. כשאני אצליח להבין איך זה עובד אני מבטיחה גם להתקשר.
בינתיים תתקשרו – 1-617-381-4866
12/09/2008 - בהצלחה לכולם במוסדות החינוך השונים! |
| נשלח על ידי נעמה, ברק והגות |
| תודה על העדכון המפורט והמון הצלחה במוסדות החינוך השונים והמשונים. טוב לשמוע שיהלי מתאקלם היטב באגף המכוניות- לילדים יש יכולת השתלבות מרשימה אם יש בשטח משהו שמרתק אותם... אני מאוד מזדהה עם סוגיית רשימות הקריאה האינסופיות- ואני בסוף כן לוקחת ארבעה קורסים ודי קורסת תחת הנטל בסמסטר הזה... הרכבה מוצלחת של הריהוט וכל הכבוד על הזכייה המרשימה! פה הקיץ מתקרב (היום היה אפילו מאוד חם) - ממש מיציתי את נושא החורף לשנה זו... חיבוקים מארץ הקנגורו והקואלה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה