ראש השנה. אני מתקשה להתאפק ופוזלת אל אחיו הותיק מהשנה שעברה, בודקת מה נשתנה הלילה הזה מקודמו ואיך תועד בפוסט ההוא של 2008 (מי יודע מהו השנתון העברי? אני נמנעת מלברר לא מתוך התבוללות גולתית, אלא סתם עצלות אינטרנטית).
שוב ערב ראש השנה, יום שישי, חגיגיות כפולה שבשעת בוקר זו עדיין מתקשה לקפצץ החוצה, להרים ראש ולהכריז על קיומה. נקיים ורחוצים נצא לארוחת החג רק מחר. אנחנו אנשי הגולה מאמינים שאלוהים לא מתעסק איתנו בקטנות, ויום שישי פה הוא עוד יום רגיל של ריצות , עבודות, סידורים וילדים, וכך מארחינו הנדיבים החליטותו לדחות את הארוע לשבת אחה"צ. את האורז של השנה שעברה יחליף תבשיל ברוקולי ואפונה וכולנו תקוה שיצא טעים.
בימים שהחגיגיות היתה רוחשת באויר, אור לשנה החדשה שבפתח, או אז הייתי מתמלאה תקוות חדשות להתחלות חדשות, להבטחות והתממשויות, וקיומים מבטיחים. שוב רחוקים מדי, אני נאלצת להסתפק ב-Happy New Year שאחל לי הרופא שלי השבוע (ואין זה משנה אפילו מי מהם היה זה, כי כולם יהודים). אכן התחלות חדשות אופפות אותנו. בעיקר את צמד הזאטוטים. יהלי נדמה צעד קדימה לבלי שוב, וכל יום נאבק מחדש באמו המתעקשת לקחת את אחותו הקטנה מהחדר הכחול הביתה. המעבר היומי על פני החדר האדום קשה עליו, כי הרי הוא כבר ב- Kindergarten. הצורך להוביל שני ילדים אל המוסדות החינוכיים בו יבלו את שעות הבוקר גורר קימות מקדמות מדי לדעת כל בני הבית. יהלי שמאוד לא רוצה לאחר מבלה את רוב זמן ההתארגנות ברביצה על הספה או השטיח, ואם מצבנו טוב, זה יהיה כבר בערום מלא. בוקר, בוקר, אני תוהה מה מעשיו שם, ורק ערב אחד בו נחתתי על הספה ומיענתי לזוז ממנה תוך סינג'ור אינסופי של אסף, הבינותי סוף סוף מאיפה באה לו ההתחפרות הספתית ולמה אני מצטווה בכל בוקר להגיש לו את הבגדים המונחים לפתחו אבל עדיין לא מספיק קרוב. כנראה. עם זאת בניגוד האינטרסים של הבוקר אני חוזרת לקשיי ההבנה המצווים עלי כאמא, וכל בוקר מסתיים בריצה לאוטו ואיום מרחף באויר "אתה תאחר לגן". יהלי בבטחון קבוע מודיע "אני לא", ואיכשהו זה אכן עדיין לא קרה, אולי כי אמא שלו בכל זאת מתאמצת.
גם הגר כבר מתרוצצת בחופשיות ברחבי החדר הכחול. בכיות ההתחלה ורגשות האשמה האינסופיים שלי על הילדה שננטשה מקדם מדי, הולכים ונגוזים, ונדמה כי החיים שבים למסלולם. בקרוב אפשר יהיה אולי להתפנות סוף סוף להתחלות משלי עצמי.
אבל היום שהחל בתוכניות למחר, קם והתהפך לו אי שם בסופר של המהגרים. פגישה חטופה בתור לקופה עם אמא אחת מהגן הביאתנו לקדם ארוחת חג (עבורנו) אי שם בMIT. ילדי ההתחלות, נרדמו עוד בתחילת הערב, ואנחנו מצאנו את עצמנו עם הרבה יין וחברה נעימה, עד כי גם לנו כבר קצת התעייפו העיניים והררי הכביסה (תוכניותיינו המקוריות להערב) נשמעו זועקים חמס, או אז ארזנו עצמנו ושבנו הביתה.
שנה חדשה בפתח. הסתיו כבר כאן. התחלות חדשות, תקוות לעתיד, הבטחות לימים טובים יותר. גם הקודמת היתה כזו, מלאה כרימון בהתחלות, הבטחות ותקוות. רובן נגוזו אי שם אל חלל האויר, מעטות זכו לצנוח, לנבוט, להבשיל. יש האומרים, כה מעט צלחו, ואני מנסה באופטימיות לא אופיינית לשכנע עצמי כי יש לפזרן הרבה ומהר, להגדיל סכויים, כך שגם המעט שבמעט יצמחו, יגדלו, ויהפכו לעולם ומלואו.
אז לכם היקרים, הרחוקים אך קרובים אלינו כל כך, נאחל בזהירות שנה טובה, לפחות קצת יותר, הרבה בריאות (רבים מדי מסביבנו לצערנו זקוקים לכך), ובעיקר שתמיד תדעו להתחיל שנה חדשה מלאי תקוות, להתחלות חדשות והבטחות שיתקיימו, במהרה, בימינו. אמן.
שוב ערב ראש השנה, יום שישי, חגיגיות כפולה שבשעת בוקר זו עדיין מתקשה לקפצץ החוצה, להרים ראש ולהכריז על קיומה. נקיים ורחוצים נצא לארוחת החג רק מחר. אנחנו אנשי הגולה מאמינים שאלוהים לא מתעסק איתנו בקטנות, ויום שישי פה הוא עוד יום רגיל של ריצות , עבודות, סידורים וילדים, וכך מארחינו הנדיבים החליטותו לדחות את הארוע לשבת אחה"צ. את האורז של השנה שעברה יחליף תבשיל ברוקולי ואפונה וכולנו תקוה שיצא טעים.
בימים שהחגיגיות היתה רוחשת באויר, אור לשנה החדשה שבפתח, או אז הייתי מתמלאה תקוות חדשות להתחלות חדשות, להבטחות והתממשויות, וקיומים מבטיחים. שוב רחוקים מדי, אני נאלצת להסתפק ב-Happy New Year שאחל לי הרופא שלי השבוע (ואין זה משנה אפילו מי מהם היה זה, כי כולם יהודים). אכן התחלות חדשות אופפות אותנו. בעיקר את צמד הזאטוטים. יהלי נדמה צעד קדימה לבלי שוב, וכל יום נאבק מחדש באמו המתעקשת לקחת את אחותו הקטנה מהחדר הכחול הביתה. המעבר היומי על פני החדר האדום קשה עליו, כי הרי הוא כבר ב- Kindergarten. הצורך להוביל שני ילדים אל המוסדות החינוכיים בו יבלו את שעות הבוקר גורר קימות מקדמות מדי לדעת כל בני הבית. יהלי שמאוד לא רוצה לאחר מבלה את רוב זמן ההתארגנות ברביצה על הספה או השטיח, ואם מצבנו טוב, זה יהיה כבר בערום מלא. בוקר, בוקר, אני תוהה מה מעשיו שם, ורק ערב אחד בו נחתתי על הספה ומיענתי לזוז ממנה תוך סינג'ור אינסופי של אסף, הבינותי סוף סוף מאיפה באה לו ההתחפרות הספתית ולמה אני מצטווה בכל בוקר להגיש לו את הבגדים המונחים לפתחו אבל עדיין לא מספיק קרוב. כנראה. עם זאת בניגוד האינטרסים של הבוקר אני חוזרת לקשיי ההבנה המצווים עלי כאמא, וכל בוקר מסתיים בריצה לאוטו ואיום מרחף באויר "אתה תאחר לגן". יהלי בבטחון קבוע מודיע "אני לא", ואיכשהו זה אכן עדיין לא קרה, אולי כי אמא שלו בכל זאת מתאמצת.
גם הגר כבר מתרוצצת בחופשיות ברחבי החדר הכחול. בכיות ההתחלה ורגשות האשמה האינסופיים שלי על הילדה שננטשה מקדם מדי, הולכים ונגוזים, ונדמה כי החיים שבים למסלולם. בקרוב אפשר יהיה אולי להתפנות סוף סוף להתחלות משלי עצמי.
אבל היום שהחל בתוכניות למחר, קם והתהפך לו אי שם בסופר של המהגרים. פגישה חטופה בתור לקופה עם אמא אחת מהגן הביאתנו לקדם ארוחת חג (עבורנו) אי שם בMIT. ילדי ההתחלות, נרדמו עוד בתחילת הערב, ואנחנו מצאנו את עצמנו עם הרבה יין וחברה נעימה, עד כי גם לנו כבר קצת התעייפו העיניים והררי הכביסה (תוכניותיינו המקוריות להערב) נשמעו זועקים חמס, או אז ארזנו עצמנו ושבנו הביתה.
שנה חדשה בפתח. הסתיו כבר כאן. התחלות חדשות, תקוות לעתיד, הבטחות לימים טובים יותר. גם הקודמת היתה כזו, מלאה כרימון בהתחלות, הבטחות ותקוות. רובן נגוזו אי שם אל חלל האויר, מעטות זכו לצנוח, לנבוט, להבשיל. יש האומרים, כה מעט צלחו, ואני מנסה באופטימיות לא אופיינית לשכנע עצמי כי יש לפזרן הרבה ומהר, להגדיל סכויים, כך שגם המעט שבמעט יצמחו, יגדלו, ויהפכו לעולם ומלואו.
אז לכם היקרים, הרחוקים אך קרובים אלינו כל כך, נאחל בזהירות שנה טובה, לפחות קצת יותר, הרבה בריאות (רבים מדי מסביבנו לצערנו זקוקים לכך), ובעיקר שתמיד תדעו להתחיל שנה חדשה מלאי תקוות, להתחלות חדשות והבטחות שיתקיימו, במהרה, בימינו. אמן.
איך החזרתי את בעלי הגרוש בעזרת כישוף האהבה של ד"ר אלאבה... שמי איזבלה איתן. כשקראתי את העדות באינטרנט על האופן שבו ד"ר אלאבה, זורק הכישוף הבהיר והחזק ביותר עוזר להחזיר בעל מתגרש, מאהב. תהיתי איך זה יכול להיות נכון, כי רבים איכזבו אותי בעבר ללא כל תוצאה. פשוט שחררתי את הפוסט והסתובבתי בפורום. בהודעתי שוב תחת, מישהו פרסם ואמר זורק כישוף מאומת. אחרי שהיא קראה את הדואר, זה היה אותו אדם ד"ר. אלאבה שהיא דיברה עליה. אז אין לי ברירה אלא לבדוק באמת איך הוא עובד. הייתי הרוסה לגמרי כשבעלי האהוב עזב אותי. זה היה כאילו כל העולם שלי נעלם ביגון ובכאב. אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל מבין כל מטילי הקסמים שיצרתי קשר, הוא היחיד שהשאיר בי את הרושם שאני כל כך נכון ואמין. יותר מדבריו, הוא החזיר את בעלי והגשים את כל משאלותיי. הוא נאמן עכשיו, הוא שם לב אליי, הוא מציע לי פרחים בכל יום ראשון, ולעתים קרובות אנחנו יוצאים לקולנוע ולמסעדה. בעלי בא אליי והתנצל על העוול שעשה והבטיח שלעולם לא יעשה זאת שוב. מאז הכל חזר לקדמותו. אני ומשפחתי שוב חיים יחד באושר. אני אהיה אסיר תודה לנצח שהפכתי את חיי מהגיהנום לגן עדן! אני מאמין שמי שצריך עזרה צריך לבוא אליו לעזרה. שאלוהים ימשיך להשתמש בך כדי להציל את הפרידה. כל מי שיש לו בעיות זוגיות, בעיות גירושין, מאהב אבוד או בעיות זוגיות כלשהן, ניתן לפנות אליו (dralaba3000@gmail.com). או WhatsApp/Viber him דרך +1(425) 477-2744
השבמחקשלום חבר, שמי איזבלה איתן, ואני רופאה ואני בת 45. אנא קרא את עדות חיי האמיתית שלי, יש לי כוונה חיובית שהמידע הזה יעזור למישהו שקורא את המאמר הזה, תוך יומיים לשקם נישואים מקולקלים ולשקם את יחסי האהבה האבודים. אחרי שנים של מערכת יחסים עם איתן, הוא נפרד ממני, עשיתי כל מה שיכולתי כדי להחזיר אותו לאהוב אותי, אבל כל מה שעשיתי היה לשווא, כל כך רציתי אותו בגלל האהבה שיש לי אליו , שאלתי אותו עם הבטחתי לכל מה שהיה לי, אבל הוא סירב. הסברתי את הבעיה לעמית שלי בעבודה והיא הציעה לי לפנות לאשף אהבה שיוכל לעזור לי להחזיר לו את האהבה, אבל אני מסוג האנשים שמעולם לא חשבו שחלק מכשפי אהבה קיים או עובד, לא היה לי ברירה אבל כדי לנסות את זה, שלחתי מייל לערוץ הקסם והוא אמר לי שאין בעיה שהכל יהיה בסדר לפני שלושה ימים, שהאקס שלי יחזור לפני שלושה ימים, הוא זרק לחש אהבה לאוויר באופן מפתיע היום השני היה בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר. המאהב לשעבר התקשר אליי בפלאפון, כל כך הופתעתי שעניתי לשיחת הטלפון וכל מה שהוא אמר זה שהוא כל כך מצטער על כל מה שקרה שהוא רצה שאחזור אליו על כך שהוא אוהב אותי כל כך. כל כך שמחתי ולכן התחלנו לחיות באושר ביחד. בדרך זו אתה יכול ליצור איתו קשר אם אתה צריך עזרה כלשהי אתה יכול ליצור איתו קשר עם כתובת הדוא"ל הזו: dralaba3000@gmail.com או ליצור איתו קשר בוואטסאפ / viber עם המספר הזה: +1(425) 477-2744 ... :) . . :) .. :) .. :) .. :). . :)
השבמחק