זה כבר כמה ימים שהמחשב שלי מדווח על טמפרטורות שמתחת ל-20 (כן, עדיין אינני מורגלת בפרנהייט הזה. עם זאת אני כבר יודעת שמעל 90 זה ממש חם , וגם השמונימים מניבים הזעה מרשימה למדי). אחרי גל החום של חודש אוגוסט, בואכה ספטמבר, הימים היפים האלו מרמזים אך ורק על בוא הסתיו. אז כן הספיקותנו להזיע. היינו בים, רחצנו באגמים השכונתיים ואף השתכשכנו בלא מעט ממטרות. חודש אוגוסט חלף הלך לו מלווה גם בגשמים לא מעט (שנטו לנחות בעיקר בסופי השבוע שלנו ובכך טרפדו קמפינג אחד שמיד הפך לביקור פתע בניו יורק המעתירה ומאירת הפנים גם כשגרמי השמים נוטים לנו קצת פחות חסד). הימים, ימי ספטמבר מזמנים לנו את תחילתה של התקופה הכחולה של חיינו (וכולנו תקווה שהיא תהיה מאירת פנים נעימה ומצלחת להבדיל מההיא של פיקאסו). הגר הצועדת כבר מזה שבוע בערבות החדר הכחול בגן של יהלי שהפך בכלל לגן שלה, מתאקלמת לאיתה (קרי בכי פרידה, בכי אחוד משפחות, ואמצע מדווח של ימים טובים ומהנים). בגנים של גיל שנה+ קשה לומר שבאמריקה הרבה יותר טוב. סטנדרטי. אנחנו דורשים הרבה חיבה רוך ונעימות, ואת זה עוד אפשר למצוא גם בארץ, עד כמה שזכורתני. אבל אין מאושרת ממנה שגם לה סוף סוף יש lunch box. כן, כן, המטפלות לא מבשלות פה, ואני עדיין מתקשה להאמין שכששמים ברוקולי בתיק הוא נאכל, ויש לפתח את יצרתיותי הקולינרית מחדש אחרי היום סנדביץ וביצה, יום שניצל ופסטה של יהלי.
אז בברלי לא באה לכאן יותר, וצריך בבוקר לארגן שניים. יהלי שמשך את החופש שלו עוד טיפה, הצטרף היום לשורות הצועדים. נדמה כי היה כייף, אבל הרבה לא הצלחתי לשמוע. בימים כתיקונם , אלה של שנה שעברה, יכולתי לחכות לשעות הWorking Parent שלי כדי להציץ לרגע לעולמו הקסום של הגן, ולגלות קצת מה עושה הילד שלי כשהוא לא איתי. בין עשרות הטפסים שמלאתי השבוע יכולתי גם להתנדב למעורבות כזו או אחרת בחיי ביה"ס, אבל איכשהו נדמה כי שום דבר לא יחליף את המשמרות ההן של החדר האדום.
בערגה רבה אני חולפת פעמיים ביום על פני ננסי, פאלו, והדלת האדומה ובליבי תהיה מתי זה כבר לא יהיה מוזר שלא להכנס פנימה ולהמשיך לכתה הכחלחלה. יהלי ביהליות אופיינית המשיך כבר קדימה. העבר מאחוריו ואין לו שום סיבה לשוב לגן, אפילו התרוץ נלוז של אמא שלו שהגר צריכה לשוב איכשהו הביתה, לא קונה אותו, וכל יום יש חצי בכי של "אני לא רוצה להכנס לשם".
יום ב של בי"ס בכיתה של גברת רייאן, ואנחנו כמעט ששוב מאחרים. הפקקים של הבוקר, חולמנות הילד וגם עייפותי אחרי לילה בלי הרבה שינה (הגר שוב מצמיחה שיניים, שוב מהוזלת, מריירת ולא ישנה), מובילים אותנו לכתה בשניה האחרונה. הגר כבר מתנחלת, רוצה גם לשחק, לשמוע ספור. בגן שלה נרשמת קצת פחות התלהבות אבל פה עם הגדולים, היא מלכה.
יום אפרורי, עם גשם באופק, אסף שוב הרחיק אל מעבר לים. אני כבר עסוקה בקניות לימות השלג, מביטה בהררי הכביסה של בגדי הקיץ, עוד לא מאמינה שרק התחיל וכבר עברנו מחדש לארוך. שנה חדשה מביאה אותי לתהות שוב ושוב איפה היינו באותו הזמן אז בשנה שעברה. ואני שזוכרת את ספורי ה11 בספטמבר של השנה שעברה בכתה ההיא של פסיכולוגיה כזו או אחרת, פונה אל הכביסה והכלים ומקווה שתהה זו שנת לימודים נהדרת ושנה טובה בכלל.
אז בברלי לא באה לכאן יותר, וצריך בבוקר לארגן שניים. יהלי שמשך את החופש שלו עוד טיפה, הצטרף היום לשורות הצועדים. נדמה כי היה כייף, אבל הרבה לא הצלחתי לשמוע. בימים כתיקונם , אלה של שנה שעברה, יכולתי לחכות לשעות הWorking Parent שלי כדי להציץ לרגע לעולמו הקסום של הגן, ולגלות קצת מה עושה הילד שלי כשהוא לא איתי. בין עשרות הטפסים שמלאתי השבוע יכולתי גם להתנדב למעורבות כזו או אחרת בחיי ביה"ס, אבל איכשהו נדמה כי שום דבר לא יחליף את המשמרות ההן של החדר האדום.
בערגה רבה אני חולפת פעמיים ביום על פני ננסי, פאלו, והדלת האדומה ובליבי תהיה מתי זה כבר לא יהיה מוזר שלא להכנס פנימה ולהמשיך לכתה הכחלחלה. יהלי ביהליות אופיינית המשיך כבר קדימה. העבר מאחוריו ואין לו שום סיבה לשוב לגן, אפילו התרוץ נלוז של אמא שלו שהגר צריכה לשוב איכשהו הביתה, לא קונה אותו, וכל יום יש חצי בכי של "אני לא רוצה להכנס לשם".
יום ב של בי"ס בכיתה של גברת רייאן, ואנחנו כמעט ששוב מאחרים. הפקקים של הבוקר, חולמנות הילד וגם עייפותי אחרי לילה בלי הרבה שינה (הגר שוב מצמיחה שיניים, שוב מהוזלת, מריירת ולא ישנה), מובילים אותנו לכתה בשניה האחרונה. הגר כבר מתנחלת, רוצה גם לשחק, לשמוע ספור. בגן שלה נרשמת קצת פחות התלהבות אבל פה עם הגדולים, היא מלכה.
יום אפרורי, עם גשם באופק, אסף שוב הרחיק אל מעבר לים. אני כבר עסוקה בקניות לימות השלג, מביטה בהררי הכביסה של בגדי הקיץ, עוד לא מאמינה שרק התחיל וכבר עברנו מחדש לארוך. שנה חדשה מביאה אותי לתהות שוב ושוב איפה היינו באותו הזמן אז בשנה שעברה. ואני שזוכרת את ספורי ה11 בספטמבר של השנה שעברה בכתה ההיא של פסיכולוגיה כזו או אחרת, פונה אל הכביסה והכלים ומקווה שתהה זו שנת לימודים נהדרת ושנה טובה בכלל.
יהלי שיהיה בהצלחה ב- kindergarten :-)
השבמחק