הסמסטר נגמר. גם לסטודנטים של הרווארד. העיר כמרקחה - ביום חמישי יערכו הטקסים הרשמיים, וכמיטב המסורת האמריקאית יעלו ויבואו הבוגרים הטריים בלבוש המסורתי (מי לא ראה סרטי קולג' אמריקאיים?) ויהפכו מ"סתם" סטודנטים לבוגרים של...
אנחנו החיים ברחוב על שם, השולחים את ילדיינו לגנים של, והבעיקר נהנים לטייל בהארוורד יארד מתמלאים פליאה מה מכל ההתרחשות. כמו בפרק סיום עונה של בנות גילמור העיר והדשא מתמלאים באפקטים חזותיים, מהררי כסאות דרך גזוזטרה ציורית ועד להורים הנרגשים של בניהם ובנותיהם הנרגשים והנרגשות.
צביטה קטנה בלב מזכירה לי כי אני כבר לא אזכה לטקס מפונפן כזה (מצד שני לזלי בודאי לא משקיעה כך בסטודנטים שלה, אז אפשר להרגע) אבל קשה שלא להתפעם מהטקסיות והחגיגיות שממלאות את האויר.
תחושת סוף השנה ממלאת גם את חללי הגן של יהלי. חודש אחרון ואז תגיע הקייטנה שתוביל בסופה לגן חובה. קצת קשה לחוש בחופש הגדול כשבחוץ יורד גשם והסווצ'רטים עדיין מונחים במצב נגיש. גם אני עדיין עסוקה במנהלות (יומולדת ליהלי, כביסות, רשיון נהיגה) כך שלמרות גמר הסמסטר אי אלו שבועות קודם אין פה אוירת סוף קורס והפנטזיות על בתי קפה וחדרי כושר נשארות עדיין פנטזיות. אי שם כנראה בספטמבר אסיים אולי את כל סידורי, או אז אוכל להתרווח לי קצת בכורסא, לצפות בסטודנטים המתחילים סמסטר חדש, לחוש צביטה קטנה בלב ולקוות שאספיק לשתות קצת קפה ולקרוא איזה ספר לפני שאתחיל בחיפושי עבודה.
עוד משהוא - 300 דולר ובייבי סיטר אחת נדרשו כדי לאפשר לנו בשישי האחרון לצפות בצעיר בן 75 המפזז כאיילה על הבמה. בחששות מימי רוג'ר ווטרס התיישבנו באולם, ושמחנו לגלות ש-א. אנחנו ללא ספק מורידים את הגיל הממוצע, וב. האיש עדיין יודע לשיר. בחוץ חילקו לנו פליירים המנסים לשכנע את מר כהן הנכבד לותר על נסיעתו המתוכננת לארץ. אנחנו מקווים שאיש הזן יתעלה מעל חיכוכים מקומיים ויגיע, ולו כדי שתספיקו להנות מהופעה שווה.
צביטה קטנה בלב מזכירה לי כי אני כבר לא אזכה לטקס מפונפן כזה (מצד שני לזלי בודאי לא משקיעה כך בסטודנטים שלה, אז אפשר להרגע) אבל קשה שלא להתפעם מהטקסיות והחגיגיות שממלאות את האויר.
תחושת סוף השנה ממלאת גם את חללי הגן של יהלי. חודש אחרון ואז תגיע הקייטנה שתוביל בסופה לגן חובה. קצת קשה לחוש בחופש הגדול כשבחוץ יורד גשם והסווצ'רטים עדיין מונחים במצב נגיש. גם אני עדיין עסוקה במנהלות (יומולדת ליהלי, כביסות, רשיון נהיגה) כך שלמרות גמר הסמסטר אי אלו שבועות קודם אין פה אוירת סוף קורס והפנטזיות על בתי קפה וחדרי כושר נשארות עדיין פנטזיות. אי שם כנראה בספטמבר אסיים אולי את כל סידורי, או אז אוכל להתרווח לי קצת בכורסא, לצפות בסטודנטים המתחילים סמסטר חדש, לחוש צביטה קטנה בלב ולקוות שאספיק לשתות קצת קפה ולקרוא איזה ספר לפני שאתחיל בחיפושי עבודה.
עוד משהוא - 300 דולר ובייבי סיטר אחת נדרשו כדי לאפשר לנו בשישי האחרון לצפות בצעיר בן 75 המפזז כאיילה על הבמה. בחששות מימי רוג'ר ווטרס התיישבנו באולם, ושמחנו לגלות ש-א. אנחנו ללא ספק מורידים את הגיל הממוצע, וב. האיש עדיין יודע לשיר. בחוץ חילקו לנו פליירים המנסים לשכנע את מר כהן הנכבד לותר על נסיעתו המתוכננת לארץ. אנחנו מקווים שאיש הזן יתעלה מעל חיכוכים מקומיים ויגיע, ולו כדי שתספיקו להנות מהופעה שווה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה