יום ראשון, 22 בפברואר 2009

פוסט יום א'

אני אתחיל מהחדשות הטובות. שני ילדים ישנים, בית שקט כמעט מסודר והשעה עוד לא 21:00. מצד שני, אני בכלל אמורה ללמוד ולא לכתוב פוסט (מה לא עושים כדי לדחות את הקץ) ויש לי שבוע שלם לבלות עם שני הזאטוטים הללו בעוד אסף עובד קשה בערבות ניו מקסיקו. מפגש אנשי מכירות ומרקטינג נשמע לי יותר כמו נופש, אבל היי הוא מקבל על זה כסף אז מי אני שאקטר. לזכותו יאמר שטיסתו יצאה כשעתיים לפני יום ההולדת של בן (ההוא מההחלקה על הקרח), וכל שנותר לי היה לארוז שני ילדים בבגדים חצי חגיגיים, להרטב בגשם השוטף, להעמיסם על האוטו ולנסוע אל הגן שכמו שיהלי אמר "אנחנו נוסעים אליו באופן מיוחד" כי יום ההולדת נערך בGYM. כיאה למרחבים האמריקאיים הגן של יהלי כולל גם אולם בסדר גודל של גן שלם בארץ ישראל הכולל מזרנים, מתקנים ושאר אביזרי עיוף ילדים.
יהלי יצא את הבית חבוש בכובעו של רובין הוד אלילו החדש. מאז אותו יום בו הצלחנו לשכנע את יהלי לצפות בסרטו האלמותי של דיסני בגרסת החיות, זנח הילד את כל גבוריו הקודמים ומאז הוא רובין הוד. התחפושת שנקנתה בעשרה שקלים בארץ ואיש אינו זוכר אם היא אכן מר הוד או שמא פיטר פן הושמשה מיד אחר כבוד והילד מתרוצץ בבית ושולף את חרבו כנגד עשירים רשעים לעת מצוא או לחלופין אחותו הקטנה שעדיין מתקשה להחזיר לו כראוי אך עובדת על כך במרץ.
באחד מימות השבוע יהלי הסתובב עם הקופה שלו המתמלאת אט אט במטבעות מן הארץ שצצו לפתע או בסנטים בודדים המתפיחים את ארנקנו ללא שוב. "מי אני? מי אני?" צעק הילד. "אתה רובין הוד" עניתי כמובן. "לא", התעקש הרובין, "מי אני פה? למי אני מחלק את הכסף". "מי עני?" הבנתי סוף סוף, ומיד הפכתי ממריאן לאשה עניה הזקוקה לחמישה סנט כדי להאכיל את ילדיה המרובים.
לעיתים בוחר יהלי להיות נב-נב, ארנב הפלא החוגג יומולדת שבע עת השריף הרשע גוזל ממנו את מתנתו - מטבע נחושת. כי נב-נב הוא בן שבע, כי הדבר היחיד שיהלי רוצה יותר מאשר להיות בן חמש הוא להיות בן שבע כמו נב-נב זה.
ה-GYM הגני המה ילדים בני חמש לערך ואוסף הורים אחראיים. הגר השתלטה מיד על העניינים ורדפה אחר קופסאות המיץ. יהלי הצטרף לחברתו נוגה ששבה סוף סוף מחופשתה המשפחתית ולהתרוצצות אינסופית במרחבי החלל הג'ימבוריי.
באופן יחסי היומולדת היה יחסית מושקע. האוכל באמת כלל בעיקר בייגלה וצ'יפס אבל הפעילות האמנותית כללה צביעת קרניים של קרנפים והדבקתם בעיניים עצומות אי שם בין האף והטוסיק ומשחק רב משתתפים של "המלך אמר..." בגרסת "Simon Said..." האמריקאית. אחר כך חזרה ההמולה הכללית שנגדעה רק לכדי זלילת Cup Cakes כי אין אין אין חגיגה בלי בלי בלי בלי Cup Cakes. סוף סוף קצת שקט.
אבל בין לבין זכיתי לבקשת סליחה מילד אחד שאפילו לא הרגשתי שנתקל בי והגר זכתה לבקשת מחילה מילד אחר שהתנצל בשם ילד שלישי על שפגע בה. בתור ההורה האחראי עליה פספסתי את האקט המכונן, אבל אין מה לומר - אמריקה!
יצאנו עייפים ומרוצים בדיוק בשעה חמש כמובטח בהזמנה אל הגשם השוטף, שמחים לגלות שהסופ"ש כמעט נגמר ומחר כבר תבוא בברלי להציל אותנו.

תגובה 1:

  1. בעלי ואני נשואים כבר 7 שנים. היינו נשואים באושר עם שני ילדים, במשך החודש האחרון התחלתי לשים לב להתנהגות מוזרה ממנו וכמה שבועות אחר כך גיליתי שבעלי רואה מישהו. הוא התחיל לחזור מאוחר מהעבודה, כמעט ולא היה אכפת ממני או מהילדים, לפעמים הוא יוצא ואפילו לא חוזר הביתה במשך 2-3 יום. עשיתי כל מה שיכולתי כדי לתקן את הבעיה הזו אבל הכל היה לשווא, הדאגתי מאוד והייתי זקוק לעזרה כשגלישה באינטרנט באחד הימים נתקלתי באתר שהציע כי ד"ר איגבינוביה יכול לעזור בפתרון בעיות זוגיות, שחזור מערכות יחסים שבורות ו וכך הלאה אז הרגשתי שאני צריך לנסות אותו, אז יצרתי איתו קשר והוא עשה לי כישוף רק יומיים בעלי בא אלי והתנצל על העוולות שהוא עשה ומבטיח לא לעשות את זה שוב מאז ומאז הכל יש לו חזר לקדמותו. אני ומשפחתי שוב חיים יחד בשמחה .. הכל בזכות ד"ר איגבינוביה. אם אתה זקוק לגלשן כישוף שיכול להעביר כישוף שעובד באמת, אני מציע לך לפנות אליו. הוא לא יאכזב אותך. זה הדואר האלקטרוני שלו: doctorigbinovia93@gmail.com או WhatsApp / viber +2348144480786 לוקחים דברים כמובנים מאליהם וזה ייקח מכם

    השבמחק