בוקר חדש של אחרי גשם (שוב השמשנו השבוע את מעילי החורף. בכל פעם שאני מחליטה לכבס מיד נתקף מזג האויר שגעון מחודש של פרץ משב קור מלווה בזעם טפטופי כזה או אחר. ועכשיו, מתוך רגשי אשמה התחייבתי לעצמי כבר לכבס אותם בארץ. אולי נביא קצת גשם באוגוסט?) מנץ אלינו. זוהר שמשי של בוקר קריר עם הבטחה להתחממות מסיבית בהמשך. אבא וילד יוצאים הגנה להראות למבוגר שביניהם את ספרו של הקטן שסוף סוף יצא לאור (על פרוייקט הספרים בגן של יהלי ארחיב אולי בהזדמנות אחרת, רק אציין שכל ילד כותב ומאייר ארבעה ספורים ואז בוחר אחד שאותו מדפיסים ומציגים בגן לרווחת הקהל). בנות הבית, כמעט מוכנות, מזדרזות החוצה כמעט אחריהם, מתרגשות לגלות קרירות שמשית רחוצה.
כבר כמעט שנה שלא צעדתי לגן של הארווארד. לא כך בכל אופן. ממעמקי ההדחקה אני נזכרת ביום הקפוא ההוא, ומיד שוב מוחקת, מנסה לשמר רק ימים יפים של צעדה. זה כבר כמה ימים שהגר מבקשת בדרכה המעודנת (צרחות, השתטחויות ובריחה לכיוון השני בכל פעם שצריך להכנס לאוטו) להגיע לגן בעגלה, וכך אנחנו מנצלות שילוב כמעט חד פעמי של מזג אויר ותנאים פיזיים משופרים לצעדה קלילה.
רחובות קיימברידג' שעברו כמעט 24 שעות של זרזיף ממטרתי קליל מנצנצים אלינו מכל עבר. אני נוטה לגלות שהדרך ההיא שהיתה לי מעט ארוכה התקצרה לה לפתע, אבל כל פינות החמד עדיין במקומן. מה חדש בעירנו? צבעוני העיר פינו מקומם לאירוסים סגולים, ובכלל כך נדמה התקופה הסגולה בפתח, כי מכל פינה מציצים אלי, חייכנים, ניצנים ופרחים סגלגלים סגלגלים, מרהיבים, זוהרים, מנוקדים אבני חן של טיפות.
לו היתה לי מצלמה... בוקר משלם שכזה, מתעלה על הנסיעה המקסימה הכל כך חביבה עלי לאורך הנהר הצ'רלס, שתמיד מלווה אותי באנחת עונג של "איזה כייף לחיות פה". אני מתקשה להאמין שעוד רגע כל זה מאחורינו, מנסה להזכר ש"עם טיול של בוקר לא קונים במכולת" ואין ברירה אלא להתחיל לחבב גוונים אחרים, חומים מעט יותר ולקוות שאולי טריק הכביסה בכל זאת יעבוד.
כבר כמעט שנה שלא צעדתי לגן של הארווארד. לא כך בכל אופן. ממעמקי ההדחקה אני נזכרת ביום הקפוא ההוא, ומיד שוב מוחקת, מנסה לשמר רק ימים יפים של צעדה. זה כבר כמה ימים שהגר מבקשת בדרכה המעודנת (צרחות, השתטחויות ובריחה לכיוון השני בכל פעם שצריך להכנס לאוטו) להגיע לגן בעגלה, וכך אנחנו מנצלות שילוב כמעט חד פעמי של מזג אויר ותנאים פיזיים משופרים לצעדה קלילה.
רחובות קיימברידג' שעברו כמעט 24 שעות של זרזיף ממטרתי קליל מנצנצים אלינו מכל עבר. אני נוטה לגלות שהדרך ההיא שהיתה לי מעט ארוכה התקצרה לה לפתע, אבל כל פינות החמד עדיין במקומן. מה חדש בעירנו? צבעוני העיר פינו מקומם לאירוסים סגולים, ובכלל כך נדמה התקופה הסגולה בפתח, כי מכל פינה מציצים אלי, חייכנים, ניצנים ופרחים סגלגלים סגלגלים, מרהיבים, זוהרים, מנוקדים אבני חן של טיפות.
לו היתה לי מצלמה... בוקר משלם שכזה, מתעלה על הנסיעה המקסימה הכל כך חביבה עלי לאורך הנהר הצ'רלס, שתמיד מלווה אותי באנחת עונג של "איזה כייף לחיות פה". אני מתקשה להאמין שעוד רגע כל זה מאחורינו, מנסה להזכר ש"עם טיול של בוקר לא קונים במכולת" ואין ברירה אלא להתחיל לחבב גוונים אחרים, חומים מעט יותר ולקוות שאולי טריק הכביסה בכל זאת יעבוד.
תהני, יקירתי -
השבמחקאכן, יום ניו-אינגלנדי שמשי מושלם. כמה חבל שאני אבלה אותו תחת ניאונים, מזגנים ואנשים משעממים בחורבורו הנידחת.
רק שישאר ככה גם בסוף שבוע ..
אסף