עוד פוסט אביב שכזה

אני יושבת מול המסך הקטן והמרצד ומתקשה לכתוב. שוב ימי שגרה? שוב האביב עדיין בפתח? האם גם לבלוגרים יש מחסום כתיבה או שזו רק אני המתקשה לפתע לתעד את טיולי השבת שלנו בצורה קצת פחות ממשמימה. בעוד סופי השבוע שלנו השתדרגו פלאים לאור האביב אשר בפתח (האמת, במדד הפריחה אנחנו כבר בשלהיי, אבל מי סופר), איכשהו תאורי הטיולים, הפסטיבלים וההפנינגים שהיו ויהיו לא נשמעים מספיק מתבכיינים או מתנשאים כפי שמושיקו אמר, ובעודי מחפשת טון נשכני יותר, פעילויות השבת המהנות כל כך נשארות על רצפת חדר העריכה. בין לבין לא נשאר הרבה.

לא נותר אלא לחזור אל ההתבכיינויות. שבוע שלם נותרתי לבדי עם ילד אחד בחופשה בעוד אביו מולידו מבלה בלאס וגאס, ולא יעזרו טרוניותיו כי רבות "כמה עבד קשה", כי שבוע שכזה המלווה גם באחות אחת, התישני לחלוטין. אבל לפי מדד לורה, כשהמשימה היא לסיים את השבוע עם שני ילדים חיים, מגיע לי כנראה צל"ש. במקום אות גבורה אסף זיכה אותי בעוד יומיים של חד-הוריות וטס שוב לקליפורניה.
ימות האביב מסמנים גם את סיום הסמסטר ואני, בפולניות טובה, הרי כבר שילמתי, מנסה לסיים את חובותיי הלימודיים ולומר יפה שלום. השבועיים האחרונים נוצלו לטובת קריאה אינטנסיבית וכתיבה קדחתנית על נשים ואונס. כי הרי אין טראומות שמחות. עכשיו כשהעבודה עברה לראש מחלקת ההגהה שלי, אפשר לשוב לנשום ולהתרווח. הסמסטר נגמר. הקריירה הסטודנטיאלית שלי תאופסן ותנוח. עם מחירי שכר הלימוד פה מי יודע מתי תאוורר מחדש. אני פוזלת להתמכרותי החדשה, ותוהה האם כך אבלה את ימי הקרובים? לו היה לי לפטופ הייתי יושבת לי בCrema הוגה הגיגים שכאלה עד אין קץ. אבל החלומות המיחשוביים שלי ידחו (מישהו רוצה לתרום למגבית חדשה זו?) עת נפרץ הפרץ ושכר הלימוד שלא ישולם, מיד גרם לנו לשכרות כספית קלה שהובילה סוף סוף לקניית מצלמה!!! הלא יאמן קרה ואני עומדת לאחוז סוף סוף באחת שכזו שיודעת באמת לצלם. סוף סוף אפשר לנסוע לקליפורניה.
עוד מעדכוני השבוע, הגר כבר אומרת "ביי" ו"אור". מדענית אחת (אני) טוענת שהילדה גם אמרה "this" ולא רק את ה"את זה" הרגיל והידוע. כן , כן, הילדה דוברת אנגלית. יהלי שגם הוא בקפיצה לינגוויסטית גדולה משדרג לא רק את האנגלית שלו (היום נתבקשתי לומר לו את כל האנגלית שאני יודעת) אלא גם עבר לעברית של בית מרקחת ומבוקר עד ערב נשמעות פה שאלות של "האם היום יום שישי? האם אפשר לראות טלויזיה?האם אני רוצה עוד קורנפלקס עם חלב?" ועוד מיני האםים שכאלה ללא הפסקות. גם שאלות אקזיסטנציאליסטיות יש לילד. אתמול הוא היה מודאג מה הוא יהיה אחרי המספר (בגיל) שהוא לא יהיה. עניתי לו שאני לא יודעת בניסיון להעביר נושא ולשכנע את עצמי שאולי זה לא שקר כל כך גדול.
ואנחנו? אנחנו מחכים לשמופים שיגיעו (ברוכים הבאים לאמריקה!), מצטערים על כי יגורו רק בצד השני של היבשת ומקווים כי ימים בריאים יותר יבואו על עולמנו ואוכל להצטנף לי שוב בבועתי הקטנה ולפוצץ פיצפוצי בלונים עד אין קץ.
לילה טוב

אבל כמובן שאי אפשר בלי קצת תמונות אביב (האביב כבר כאן, כבר אמרתי?) ותעוד של חויות האגם ופסטיבל המדע. חכמים ממני כבר אמרו שתמונה אחת שווה אלף מילים, לא סגורה על הכמות אז לפחות שבע




















עצי קיימברידג' במראה אופייני




















ועוד אחד...



















מכינים סירות בפסטיבל המדע

























































יהלי במראה האגם והגר בפעילות אופיינית














ואחת לקינוח...